האם מסחר במט”ח חלאל או חראם לפי האיסלאם?

השאלה האם מסחר במט”ח מקוון הוא חלאל או חראם על פי האסלאם הוא נושא שנוי במחלוקת מאוד. שנוי במחלוקת, כי לא נראה שיש אחידות דעה בקרב חוקרים רבים בנושא. אבל מהו יסוד הטיעון?

הוויכוח מתרכז בדרך כלל בשאלה האם מסחר במט”ח מהווה צורת השקעה שניתן לסווג את תשואותיה כערבית. עם זאת, יש הרבה יותר עניין ומאמר זה ינסה לשפוך אור על העניין אם מסחר במט”ח הוא חלאל או חראם. מן הראוי לציין כי הכותב אינו מוסלמי ודעות שהובאו כאן נבעו מפרשנותו של הכותב לטקסטים ולמשאבים רלוונטיים בנושא..

מה מאפשר האיסלאם מבחינת השקעות פיננסיות?

להלן מבט רחב על אילו השקעות פיננסיות מותרות עקרונות אסלאמיים.

באופן כללי, האיסלאם אינו מבחין בין פעילויות רוחניות וחילוניות ומאמין כי כל התנהלות בעולם החילוני חייבת להיות מונחה על ידי עקרונות רוחניים. העקרונות שהאיסלאם מציע להשקעות הם שהם צריכים להיות אחראיים מבחינה חברתית. בהתבסס על הנחת יסוד זו, מה יש לאסלאם לומר על השקעות פיננסיות?

  • כל צורה של השקעה נושאת ריבית נחשבת כערבית (ריבה) ואסורה, מכיוון שהיא נחשבת לשדרה המאפשרת למלווה לנצל את הלווה.
  • השקעה במניות של חברות מותרת, אך השקעות בחברות העוסקות בייצור, עיבוד, טיפול, מכירה או הפצה של בשר חזיר, טבק, נשק ואלכוהול נחשבות לחראם ולכן הן אסורות.
  • הסכמים הנושאים סיכון מוגזם וחסר וודאות (gharar) במידה שלא ניתן לכמת את הלגיטימיות של הסיכון או את רמת אי הוודאות. מסיבה זו אסור למכור ולסחור בחוזים נגזרים מסוימים.

הנושאים הכרוכים בעת ההחלטה אם מסחר במט”ח הוא חלאל או חראם

מסחר במט”ח מקוון כרוך במספר תהליכים המוטלים בספק על ידי פסק הדין האסלאמי בנושא הרשות. לדוגמה, אסטרטגיה מסוימת במסחר במט”ח ששימשה במשטרי הריבית הגבוהה של השנים שקדמו למשבר הפיננסי העולמי ב -2008 הייתה סחר החוב. סחר החוב הוא סוג של אסטרטגיה להרוויח ריבית שבה הסוחר קונה מטבע בעל ריבית גבוהה יותר ומוכר מטבע בעל ריבית נמוכה נגדו, ונותן בסיס להרוויח מההפרש. בהתבסס על כך, יש גם את נושא החלפת הלילה ודמי ההחלפה הכרוכים בכך. שוב, הסוחר מקבל ריבית בגין החזקת עמדה ארוכה במטבע בעל התשואה הגבוהה יותר. החלפות מסווגות כ”ריבה “, באותו אופן שהריבית על הלוואות מסווגת ככזו. לכן החלפות אסורות באיסלאם ולכן מתווכי מט”ח מספקים חשבונות ללא החלפות ומגדירים אותם כ”חשבונות אסלאמיים “.

יש גם את נושא ההשערות. יש מי שהבדיל בין ספקולציות לבין השקעות והדמיון ספקולציות להימורים, דבר שאסור במפורש באיסלאם. אומרים כי הימורים או מאייזר מהווים סוג של תמריץ לא מוסרי המציע למשתתפים תקוות משאלות על בסיס סיכוי, מבלי לשקול את האפשרות לקיים הפסד.

סוגיה נוספת שעולה היא סוגיית המינוף והמרווח. מינוף הוא בעצם הלוואה המשמשת לשיפור גודל עמדות המסחר בשווקים הפיננסיים. הנושא אינו ההלוואה כשלעצמה, שכן ידוע שמוסדות פיננסיים אסלאמיים מספקים הלוואות והתקנות אשראי ללקוחות. אולם נראה כי הבעיה נובעת מהמטרה שלשמה מבקשים את ההלוואה. מוסדות פיננסיים אסלאמיים מקפידים בדרך כלל על השימוש במילה “הלוואה”. כך גם ברוקרי המט”ח. במקום זאת, המילים “מסגרת אשראי” עשויות להיות מתאימות יותר בתיאור מה שהבנקים והמוסדות הפיננסיים האסלאמיים מספקים. אלה בדרך כלל ללא ריבית. באותו אופן, המינוף שמספקים ברוקרי המט”ח הוא ללא ריבית. אינך יכול לשלם חיובים על מינוף.

לאסלאם יש כללי השקעה, אך היישום נראה סובייקטיבי

אז מהו המסחר במט”ח כיום בכל הנוגע לצו האיסלאם בנוגע להשקעות פיננסיות? האמת היא שיש מוסלמים משני צידי הפער. חלקם יסחרו במט”ח ואחרים לא, וחקר הסיבות קשור יותר לאופיו הסובייקטיבי של הפרט הנוגע בדבר..

להלן נקודת מבט של משתמש בפורום מקוון פופולרי. משתמש זה כבר אינו סוחר במט”ח מהסיבות הבאות:

  • אין בעלות פיזית על מטבעות שנסחרים, ולכן מסחר במט”ח אינו מתאים למושג הטיפוסי של “מסחר”. המשתמש סבור כי המסחר כרוך בהעברת בעלות בפועל על נכס פיזי, ומכיוון שזה לא קורה במסחר במט”ח, זה לא ממש מסחר. הוא מצטט את Sunan Nasa’i 4611 שאומר “אסור להלוות בתנאי מכירה, או שיהיו שני תנאים בעסקה אחת, או למכור את מה שאין לך“.
  • משתמש זה מאמין כי מסחר במט”ח הוא הימורים. האנלוגיה שהוא מיישם בתיאור שלו היא שבהימורים אין לך נכס פיזי ובעצם אתה לוקח סיכון לאירוע שאתה לא יכול לשלוט בו. הוא מציין את מסחר במט”ח במונחים דומים כסיכון בסיכון למטבע שאינו בבעלותך, עם תוצאה שאינך יכול לשלוט עליה באופן מלא. מבחינתו, מסחר במט”ח הוא סוג של הימורים.
  • משתמש זה גם פוגע בשימוש במינוף. כפי שנאמר קודם לכן, מה שמייצר “הלוואה” חלאל או חראם טמון בשימוש. אין ספק שהלוואה המשמשת לפעילות שהמשתמש משוכנע שהיא חראם, תהיה אוטומטית גם חראם.

עם זאת, משתמש אחר מאינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה ביותר לפי אוכלוסייה, התנגד לטענות אלה. משתמש זה סוחר במט”ח ואינו רואה בכך פסול מבחינה איסלאמית. אלו הסיבות שלו:

  • הוא סבור כי התנאים להשקעות כספיות כאמור בחוק השריעה חלו על הימים ההם ולא גרמו לייחודיות המודרנית של ה 21 הערה את הסובייקטיביות של נקודה זו..
  • הוא סבור שהבעיות היחידות במסחר במט”ח שיכולות לגרום לה להראם הן מסחר ללא ניתוח (שיהווה הימורים), וסחר בהחלפות (שהיא ריבה). כדי לפתור בעיה זו, המשתמש האינדונזי שלנו אומר שהוא מעדיף שסוחרים לא יסחרו בלי ניתוח, וכי הם צריכים לעשות זאת מחשבון ללא החלפה..
  • הוא גם אומר כי אינדונזיה מכירה בהשקעות ללא החלפות כחלאל ולכן הוא לא עובר על חוקי שריעה שעושים זאת.

למשתמש זה אולי יש נקודה: במדינות רבות באפריקה, עסקים של Bureau de Change נשלטים על ידי מוסלמים. אבל אפשר לטעון שהם מחליפים את המטבעות בפועל ומאחר ומחירי הקנייה והמכירה קבועים, הם לא לוקחים סיכון על תוצאות כלשהן. הם יודעים מה הם מצפים לקבל כשיסתיימו עסקאות החליפין.

שים לב שלפני שמדינה תוכל להעביר חוקים על השקעות מבוססות שריעה, עליה לעבור תהליך אישור רב שלבי הכולל התייעצות עם מומחים דתיים אסלאמיים. ברוקרים רבים המציעים חשבונות ללא החלפה חייבים להיות בעלי אישור השקעות תואם שריעה המאשר ומבקר מדי פעם את כלי ההשקעה המוצעים ללקוחותיהם המוסלמים..

מסקנה האם מסחר במט”ח הוא חלאל או חראם על פי האסלאם

האם מסחר במט”ח הוא חלאל או חראם על פי האיסלאם? לא עלינו להחליט כאן. תפקידו של מאמר זה הוא לספק כמה תובנות לגבי הנושאים העולים מדיון זה. תמיד יהיו נאמנים אסלאמיים שיסחרו במט”ח, אחרת לא היו לך מתווכי מט”ח שמציעים מסחר במט”ח ללא פלטפורמות בפלטפורמות שלהם.

אם אתה סבור שמסחר במט”ח הוא חראם, תוכל להחליט לא לסחור בו. אחרי הכל, המסחר ממש לא מתאים לכולם. אבל אם אתה סבור שמסחר במט”ח הוא חלאל, אנא סחור רק בחשבונות נטולי החלפה, התרחק מהמסחר וגם הקפד לבצע ניתוח נכון לפני הכניסה לשוק..